"אוויר הרים צלול כיין..." הגיע היום- בדרך מצור הדסה לירושלים עוצרים במעיינות
עין קובי, עין אל-בלד, עין לבן וירושלים!
בוקר מרגש מאוד עם הגעתנו לעיר הקודש! כאמור, רצינו שהיום יהיה קצת יותר קליל ופנאן אז ישנו בצור הדסה ומשם הלכנו לכיוון עין קובי. ההליכה יפה וכיפית ומגיעים לחניון עם ברזים, עצי פרי וכמובן הנביעה. האמיצים ירדו במורד הסולם ויזחלו לאורך הנקבה, הפחדנים (כמוני) יכינו תה או משהו.
הרבה זמן שלא היתה ירידה טובה כמו שצריך... ולכן יורדים "דוך" מעין קובי בשביל האדום! ועכשיו ברצינות- מי שיש לו כבר בעיות ברכיים מתקדמות, יש דרך עוקפת שיורדת באופן מתון ומגיעה כמו השביל האדום, עד למטה לגשר קובי.
אחרי הגשר מתחילים בעלייה מתונה וכאן העניינים קצת נעשים מעניינים...
שביל ישראל הישן פנה באיזשהו שלב שמאלה לעלייה חדה (אך לא ארוכה) אל חרבת סעדים ועבר את שביל המעיינות (עינות עמינדב, עין עוזי, עינות עוזים, עין תמר, עין שריג ולמעלה לאורה). שביל ישראל הישן ממשיך הלאה לכיוון מזרח עוד כמה קמ ועולה דרך עין לבן ליד גן החיות התנ"כי. והקטע הוא ששתי האופציות שוות רצח!
בין אם בחרתם בחרבת סעדים ושביל המעיינות בצבע ירוק (כמונו) ובין אם בחרתם בשביל הנוכחי והגעתם לעין לבן (כמו הרבה חברים מהשביל) הרווחתם חוויה במעיינות של ירושלים והכי חשוב - אחרי הליכה עם נוף מהמם - הגעתם לעיר הבירה ירושלים. מוזמנים להזיל דמעה! יש מללאאאא מלאכי שביל בירושלים, ובעינינו חובה להעביר שם איזה יום מנוחה או אפילו סופ"ש שלם, כדי גם להרגיש עצירה שממש סיימנו פרק מסוים בשביל!
שביל ישראל יום 27 - משריגים לצור הדסה
שביל ישראל יום 29 - מירושלים לרמת רזיאל
הוסף לרשימה הוספת דירוג הוספת תגובה